מהפכה בתשלום מזונות במשמורת משותפת – בע”מ 919/15

גובה מזונות הילדים ונשיאת תשלום דמי המזונות הם חלק חשוב ומשמעותי בהליכי גירושין. 

לא אחת, הורים אשר לא מסדירים את הנושא בצורה יפה ומכובדת בהסכם, מגיעים למאבקים בבתי המשפט, 

כאשר כל צד רוצה לשלם פחות ומעוניין שהצד האחר יישא בנטל המזונות.
חשוב לזכור, כי מזונות ילדים נועדו לממן את צרכי הילדים ולדאוג לרווחתם.

לילד יש זכות עצמאית לקבל דמי מזונות, והסכמה בין ההורים אינה חוסמת אותו מלהגיש תביעה נפרדת למזונות. 

בכל מקרה ומקרה בית המשפט יבחן את טובת הילד, והאם המזונות שנקבעו הולמים אותה.

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה שדנה בנושא מזונות ילדים. בתי הדין הרבניים יכולים לדון בנושא זה רק כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים על כך.

מקור החיוב למזונות ילדים 

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 קובע בסעיף 3 (א), כי אדם יהיה חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו. 

לפיכך, יהודים חייבים במזונות ע”פ הדין העברי.

רק כאשר הדין העברי פוטר אותם ממזונות, יחולו עליהם הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

הדין העברי קובע, כי מלידה ועד גיל 6 האב חייב לדאוג למזונות ילדיו באופן מוחלט, ללא קשר ליכולתו הכלכלית.

הלכת בע”מ 919/15

מגיל 6 עד גיל 18, בעקבות הלכת בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית, נוצר שוויון בחיוב במזונות כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת, 

והחבות במזונות הילדים תחול על שני ההורים מכח דין צדקה. 

פסיקה זו השוותה את הדין שחל מגיל 6 ועד 15 לדין שחל מגיל 15 עד 18, שכן גם אז החיוב הוא מדין צדקה, 

והוא מוטל על האב והאם בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם, באופן יחסי.

הלכת בע”מ 919/15 ניתנה בהרכב מורחב של 7 שופטים והיא יצרה תקדים 

שכן לראשונה נקבע, כי בהתאם לעיקרון השוויון בין המינים וכאשר ההורים חולקים משמורת משותפת או זמני שהות נרחבים, 

יש לבחון את הכנסות שני הצדדים ובהתאם לכך לקבוע את החיוב במזונות. 

אין עוד מקום להחיל את חיוב המזונות רק על האב. החיוב יהיה מדין צדקה.

חלוקת המזונות בין ההורים תקבע בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות מסך כל המקורות הכלכליים והאמצעים העומדים לרשותם, כולל הכנסה משכר עבודה.

בהתאם לכך, אם לאחד ההורים יש, למשל, הכנסה נוספת משכר דירה, גם הכנסה זו תילקח בחשבון בעת החישוב וקביעת גובה דמי המזונות.

בית המשפט העליון קבע, כי כאשר ההורים חולקים משמורת משותפת, בית המשפט לענייני משפחה יפעיל שיקול דעת 

לאחר שיבחן את התא הספציפי שבפניו. 

טובת הילד היא שיקול העל שינחה את בית המשפט, ובקביעת דמי המזונות בית המשפט יתייחס לצרכי הקטינים, 

לחלוקת זמני השהות וליכולות הכלכליות של ההורים מכלל המקורות הכספיים שלהם – האם יש ביניהם פערים כלכליים שמצדיקים חלוקת מזונות לא שוויונית או לאו?

הלכת בע”מ 919/15 נועדה ליצור שוויון בנטל המזונות בין ההורים ולשנות את המצב שהיה קיים עד למתן פסק הדין.

יישום הלכת בע”מ וקביעת גובה המזונות

לאחר שניתנה הלכת בע”מ 919/15 עלתה השאלה האם גם כאשר לא מדובר במשמורת משותפת בית המשפט יישם את הנוסחה 

שמביאה בחשבון את יחס ההכנסות של ההורים ויחס זמני השהייה, למשל, כאשר יחס השהייה הוא 60% אצל הורה אחד ו-40% אצל הורה אחר.

המציאות מראה, כי פסקי הדין שניתנו לאחר הלכת בע”מ מיישמים את עקרונות הלכת בע”מ 919/15 , 

גם כאשר אין מדובר במשמורת משותפת. 

השופט שאול שוחט קבע, כי גובה תשלום מזונות ילדים נקבע ביחס למספר פרמטרים:

  1. צרכי הקטינים – יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי השהות כולל מדור והוצאות מדור וכן צרכים שאינם תלויי שהות, כולל צרכים חריגים/הוצאות חריגות – הקביעה תהיה בהתאם לרמת החיים אליה הורגלו ערב הפירוד.
  1. היכולות הכלכליות של ההורים – יכולות אלו ייקבעו לאחר בחינת כלל המקורות הכספיים העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה.
  2. יחסיות היכולות הכלכליות של ההורים – נתון זה כשלעצמו רלוונטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות וביחס לצרכים חריגים.
  3. חלוקת זמני השהות בפועל – נתון זה יילקח בחשבון ביחד עם היכולות הכלכליות של הצדדים.

בפסיקה מקובל לחלק את ההוצאות להוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות:

הוצאות תלויות שהות הן צרכים בסיסיים שהכרחיים לקיומו של הקטין במקום בו הוא שוהה, כגון: ביגוד, הנעלה, מזון, שתיה וכד’. 

הוצאות תלויות שהות הן הוצאות שכל אחד מההורים מוציא בזמן שהילד נמצא איתו.
לעומת זאת, הוצאות שאינן תלויות שהות הן הוצאות שלא קשורות ישירות לשהייה אצל האב או האם, 

אלא להוצאות ישירות של הילדים או עבורם, למשל: חינוך, שיעורים פרטיים, תספורת, טלפון נייד וכד’.

הוצאות חריגות יכולות לכלול טיפולי שיניים, אבחונים פסיכולוגיים ועוד.

בהתאם לפסיקה לאחר הלכת בע”מ 919/15, הוצאות שאינן תלויות שהות ישולמו בהתאם ליחס ההכנסות של האב והאם.

שינוי נסיבות מהותי והפחתת מזונות

לאחר הלכת בע”מ 919/15 עלתה השאלה האם ניתן להפחית דמי מזונות או לבטל אותם, כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת. 

שאלה זו הועלתה ע”י אבות רבים, אשר הגישו בקשות לבתי המשפט לענייני משפחה ובקשו להפחית את דמי המזונות או לבטלם, 

בטענה כי האמהות משתכרות כמוהם, וכי הם מגדלים את הילדים במשמורת משותפת.

נוצרה אי בהירות בנושא, אך בית המשפט העליון קבע לאחרונה בצורה ברורה (בע”מ 7670/18, פלונית נ’ פלוני), 

כי הלכת בע”מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק פתיחה מחדש של נושא המזונות. 

כלומר, כדי שניתן יהיה לפתוח מחדש תיק מזונות, יש להראות שהנסיבות של המקרה השתנו. 

וגם אם יוכח שינוי נסיבות במקרה מסוים כזה או אחר, השינוי בחישוב המזונות ייעשה בזהירות רבה.

אם כן, הלכת בע”מ 919/15 יצרה מהפכה והובילה לעידן חדש שבו חיוב המזונות מגיל 6 עד 18 יחול על ההורים 

במידה שווה על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות וזמני השהות בפועל.

פסיקת מזונות ילדים היא עניין מורכב. מוטב להסדיר את דמי המזונות בהסכם. 

כאמור, הסכם בנושא אינו כובל את הילדים, אבל ‘מלחמה’ בבית המשפט אינה הדבר הנכון – בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, 

ויפסוק בנושא בהתאם לעקרונות שהותוו בהלכת בע”מ 919/15.

לתוצאות הליך הגישור, כלומר, ההסכם אליו יגיעו הצדדים, יש השלכה ארוכת טווח על עתידם ועל עתיד ילדיהם, 

חשוב שהמגשרת בה יבחרו בני הזוג תהיה כזו שתעשה מלאכתה נאמנה.

כבעלת נסיון רב בניסוח הסכמים במשפחה, אסייע לכם בניסוח הסכם גירושיו אשר מותאם לתא המשפחתי שלכם,

על פי הצרכים שלכם, ההשקפות והיכולות שלכם תוך שמירה על “קולם” של הילדים בחדר הגישור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים